מבט בהיר אחד בַּשָמַים
לפני אלפי שנים, כשהשקט רָוַח בסביבה,
עמד אדם תחת רקיע הַשָמַיִם
והתבונן בכוכבים,
תחושת מלאות הציפה אותו וידיעה
שזה הוא וְהַשָמַיִם, הוא והכוכבים,
הוא ודבר עצום ומדהים.
היום עומד אדם ורעש סביב,
פִּיחַ מסתיר חלקית את כוכבי הַשָמַיִם
אורות נֵאוֹן את עיניו מְסַנְוֵרִים.
אך אם יצור בתוכו שקט ובהירות,
יעמוד כאותו אדם לפני אלפי שנים,
מסתכל לעבר הַשָמַיִם
וחש ויודע שזה נכון תמיד:
זה הוא ובוראו, הוא ומקורו..
מבט בהיר אחד בַּשָמַיִם
יכול לתת בטחון וְשַלְוָה מלאים
וידיעה שאף אחד לא יקח משם את הכוכבים,
הם היו ויהיו לעולמי עולמים.
ואותו אדם,
המתבונן היום בכוכבים,
אולי מתבונן הוא
כבר אלפי שנים..
מירב
