‏הצגת רשומות עם תוויות רמי צור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רמי צור. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

הטיסה למאדים / רמי צור

אתמול הופיעה ידיעה מרעישה שהיתה אמורה לדחוק כל נושא אחר ממהדורת החדשות. אבל, משום מה היא נדחקה לפינה צדדית.

מסתבר, שבאופן מאוד מעמיק ורציני –  מיטב המדענים הגיעו לאחרונה למסקנה שאנחנו לא לבד. רק בגלקסיית שביל החלב יש 20 מיליארד (פחות או יותר, אל תתפסו אותי באיזה מיליארד קטן) כוכבים דמויי שמש. ובאחת מכל 5 כאלה יש כוכב לכת עם תנאים שדומים לאלו שלנו.

ועכשיו – נא לעשות את החשבון.

הכוכב הקרוב ביותר נמצא כ 12 שנות אור מכאן – שזהו ממש מרחק זעום, בערך כמו השכנות בין מעלה צביה ולוטם. כמה דקות נסיעה.

המדענים נרעשים לנוכח האפשרות לפגוש חיים תבוניים אחרים. ראשי הדתות הממוסדות קצת פחות.

חדשה זו הזכירה לי סיפור אשר נכתב מזמן מזמן. בתקופה אשר בה עדיין חשבנו שאנחנו היחידים בכל היקום.

וזה הספור:
הטיסה למאדים

המסופר כאן התרחש כמה שנים לאחר סדרה של אסונות של מעבורות חלל, בהם קיפחו את חייהם לא מעט אסטרונאוטים. הממשל האמריקאי החליט ברוב גדול להשקיע הרבה יותר במלחמה לכיבוש החלל. נאסא זכה בתקציבי עתק, ובשילוב עם כמה תגליות טכנולוגיות חדשות, הצליח לבנות מעבורות חסינות לחום שנוצר בחיכוך עם האטמוספירה. הטיסה הפכה לעניין פשוט ובטוח.

יום שני, 21 באוקטובר 2013

אחרי השריפה הגדולה / רמי צור

לפני מספר שנים, יום שישי אחר הצהריים. כמה עננים ברקיע, אך שמיים כחולים. סופו של החורף הקצר. שבנו מהמרכז אל מעלה צבייה. למרגלות הכרמל אמרתי: "אולי נעלה סופסוף דרך בית אורן ונראה את נזקי השריפה הגדולה". החלק הקובע והמחליט במשפחה הביעה את הסכמתה וכך פנינו ועלינו אל הדרך המפורסמת.

הנוף סביב אכן היה שחור, שרוף וחשוף. עדות לאסון שקרה. אבל באופן מעניין לא היה שם משהו יותר מדי דרמטי. לא היה זה נוף ירחי צחיח של סלעים הנראים כעצמות חשופות ואדמה חרוכה ויבשה. כי איכשהו היו איים לא מעטים של ירוק ושל עצים שלא נפגעו, או רק חלקית.

מרחוק כל הכתם השחור הזה היה מוקף עדיין על ידי חומות של יערות שמכסים את הכרמל. על האדמה היה עשב מלבלב, דליל, אך ירוק. כאשר ממשיכים להשקיף ניתן לראות לפתע תמונה לא צפויה. עצים שרופים לחלוטין, שחורים וחשופים כמו אלונים או אלות כאשר מהקצוות שלהם מבצבצים ועולים עלעלים ירוקים, צעירים ורעננים של אביב. הם נראים לחלוטין לא מתאימים לגזע המפוחם. אבל עובדה – הם שם.

קטע ירוק , יחידי  וירוק על פני גוש גדול ומפוחם.


יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

האני הגדול והאני הקטן / רמי צור

פרולוג

יום שבת 13:30 אחה"צ. היו לנו בדיוק שעתיים לעבודה לפני שחוזרים לפגישה גדולה יותר. הנושא היה "מסרים אל העולם". ישבנו קבוצה של אנשים אשר אמורה לעסוק בתיאטרון. הוחלפו כל מיני רעיונות. אבל... זה לא היה זה. ואז עלתה ההצעה, לפני שממשיכים, לעשות תהליך של הקורה ל 5 דקות. לנסות לעצור ולעשות תהליך של כיוונון אישי.
הזמן היה קצר – הקורה היתה רחוקה מידי. אז עשינו מה שישראלים טובים בו.  אלתרנו.

התחלקנו לזוגות. אדם אחד הולך על אדן השפה של מדרכה, מאזן את עצמו על משהו בערך ברוחב של קורה ומדמה שהוא בגובה 8 מטר מעל האדמה.
האדם שמלווה אותו שואל מדי פעם את אותה שאלה, שהראשון רוצה להגות בה.
מהמלווה אותי ביקשתי לשאול את השאלה הבאה שהעסיקה אותי:
"אילו מהויות ואיכויות מן העתיד נחוצות למין האנושי על מנת שיוכל להגיע אל העתיד?".

התחלתי ללכת – לוקח בערך דקה עד שהגוף מתחיל להאט ולהסתגל להליכה על ה"קורה". זה באמת מאוד מרגיע כשהגוף אכן מתחיל להתרפות...

"אילו מהויות ואיכויות מן העתיד נחוצות למין האנושי על מנת שיגיע אל העתיד?"

יום שלישי, 2 באפריל 2013

דרוש: קהל אוהדים פרטי נאמן ובעל זיכרון נכון / רמי צור

בדקה הראשונה של פתיחת המחצית השנייה כבר הכול נראה היה גמור. עוד לפני ההפסקה הובילה קבוצת מילאן האימתנית את המשחק ב 3 שערים מול 0. ואז ירדו השחקנים אל חדר ההלבשה.

הצבע היחיד אצל אוהדי ליברפול היה בחולצות, בצעיפים ובדגלים האדומים. כל השאר היה לבן. פנים חיוורות כסיד ונפולות, ידיים על הראש, מבט בוהה וחלול של ייאוש. הקבוצה שלהם נראתה פשוט זוועה.
המקום – האצטדיון האולימפי אתאטורק באיסטנבול, 23 במאי 2005. גמר גביע האלופות האירופאי בכדורגל.

האם לשם כך נהרו 35,000 מהם מאנגליה הרחוקה ועד איסטנבול? האם בשביל דבר כזה חלקם לקחו הלוואות בנקאיות שרק עוד כמה שנים אולי יוכלו להשלים את החזרתן עם משכורתם הדלה? נכון – מילאן אלופת אירופה הייתה לדעת כל המומחים עדיפה בהרבה על ליברפול – שגמגמה כל הדרך עד לגמר. אבל תוצאה כזאת?  אחרי שער של מאלדיני כבר בדקה הראשונה,ששובר כל רוח, זוהי תוצאה שכבר אי אפשר לשנות.  בעיקר לא מול הקבוצה עם ההגנה הטובה ביותר ביבשת.

ואז הגיעה המחצית השנייה.