פרולוג
יום שבת 13:30 אחה"צ.
היו לנו בדיוק שעתיים לעבודה לפני שחוזרים לפגישה גדולה יותר. הנושא היה "מסרים
אל העולם". ישבנו קבוצה של אנשים אשר אמורה לעסוק בתיאטרון. הוחלפו כל מיני
רעיונות. אבל... זה לא היה זה. ואז עלתה ההצעה, לפני שממשיכים, לעשות תהליך של הקורה
ל 5 דקות. לנסות
לעצור ולעשות תהליך של כיוונון אישי.
הזמן היה קצר – הקורה
היתה רחוקה מידי. אז עשינו מה שישראלים טובים בו. אלתרנו.
התחלקנו לזוגות. אדם
אחד הולך על אדן השפה של מדרכה, מאזן את עצמו על משהו בערך ברוחב של קורה ומדמה שהוא
בגובה 8 מטר מעל
האדמה.
האדם שמלווה אותו שואל
מדי פעם את אותה שאלה, שהראשון רוצה להגות בה.
מהמלווה אותי ביקשתי
לשאול את השאלה הבאה שהעסיקה אותי:
"אילו מהויות
ואיכויות מן העתיד נחוצות למין האנושי על מנת שיוכל להגיע אל העתיד?".
התחלתי ללכת – לוקח
בערך דקה עד שהגוף מתחיל להאט ולהסתגל להליכה על ה"קורה". זה באמת מאוד
מרגיע כשהגוף אכן מתחיל להתרפות...
"אילו
מהויות ואיכויות מן העתיד נחוצות למין האנושי על מנת שיגיע אל העתיד?"
