כיד חובקת של אם דאוגה / נטיע

כיד חובקת של אם דאוגה

כיד חובקת של אם דאוגה,

העוטפת עולל רך,

ואומרת, גדל בני, להיות עצמך,

טע באדמה שורשיך,

כגפן משתרגת, אל השמיים צמח.

בשקט, הבריאה צופה בדרכיה,

מעשה הגדילה שאינו תם,

כאם המחכה לילדיה,

השבים מן החוץ, אל הבית החם.

אלפי כוכבים מנצנצים בליל, לך נדלקים,

אור יקרות אליך נשלח,

ממתינים זה שנות אור,

עד כי לעולמות גבוהים תיפתח.

עולמות הוויה אחרת,

שלמה, טעונה, מגיבה בכל רגע,         

הדדיות ייחודית נוצרת,

מן העתיד, מן היש, מן הישן,

חיים חדשים יוצרת,

בבוא העת, נישאת, אל מעבר לזמן.

נטיע

החיים...

החיים הם מקטע מתוך הזמן? או שהחיים בתוך הזמן הם קטע?

במקום שאין זמן

במקום שאין זמן יש מרחבי חופש פנימיים, יש בטחון ואמון אינסופיים, ישנה התמסרות והרבה אהבה.

עת לכל חפץ / ענת

מכירים את זה, שאתם עוסקים בפעילות כלשהי לבד בחוץ, ויודעים שיתכן שמישהו פתאום יעבור ויראה אתכם, ומדמיינים את השיחה שתתפתח בנוגע לפעילות שעסקתם בה? 

לא מכירים. אולי זוכרים במטושטש מהעבר הרחוק. ואולי...אולי אתם פשוט מכירים את זה. בכל אופן, הנה אני עומדת בגינת הקראוון המוזנחת שלי. הילדים בחופש, אני בחופש, וחשק ממלא את הלב לטפח לייפות ולהתחיל לאהוב גם את החצר, ולא רק את הבית. גילוי נאות להגנתי: לא עשיתי את זה עד עכשיו כי...כי לא. מליון סיבות. אין סיבה. 

מצויידת בכלים בהשאלה ממלאכים עוזרים כאן בישוב, וברוח הטובה שלהם, התחלתי. איך להתחיל? שאלתי אותו, את בעל הכלים. זה פשוט מאוד, הוא ענה. פשוט תתחילי להוציא הכל. הכל. גרוטאות, קוצים, עשבים. הנה מריצה, תמלאי ותוציאי הכל. כשתראי חצר, אפשר יהיה להכיר אותה ולחשוב מה רוצים שיהיה בה. ההנחיות האלה, פשוטות ככל שיהיו, היו עבורי כמו הזמנה לדלת שנפתחה לרווחה במקום שקודם היה רק קיר. 

זמן יקר

כל רגע בחיים נחשב, הזמן הוא הדבר היקר ביותר הנמצא ברשותך

הזמן...

הזמן יעשה את שלו... ואני את שלי...

מסתורי הזמן / עידית דגן

נ...מ...ז...מ...נ

האם אנו נעים מהר יותר, לאט יותר או שהזמן הוא החולף מהר יותר, לאט יותר ואנו... מהר...לאט? 

כשמתבוננים מחלון המכונית הנוסעת אל הנוף, הקרוב חולף מהר יותר בעוד הנוף הרחוק נע לאט יותר...אז אצל מי נמצא הזמן, אצל הקרוב או אצל הרחוק? או, אולי, בנו היושבים ללא נוע במכונית הנוסעת?

האם ההווה הוא מה שרואים או מה שקורה? אז מה ההווה של הכוכבים, מה שאנו רואים מכאן או מה שקורה שם עכשיו? ומה אנו פוגשים כשרואים אחר, את מה שקורן ממנו שהוא מה שהיה או מה שהווה ומתהווה בו כעת?

מיקום פנימי

מיקום פנימי מגשר על תנאים של זמן ומקום.

דברים חשובים

אם לא תמצא במקום הזה זמן לדברים חשובים - לא תגיע למקום חשוב בו אין זמן.