יש מאין / מירב

יש מאין

חיים אנו בתוך פלא פלאים

אך יכולים להיות כעיוורים.

האם תופש אדם את הגדולה

אשר אותו מקיפה ?

העץ האיתן הניצב בגן

גדל וצמח מזרע קטן.

איך נוכחות גדולת מימדים

התפתחה וגדלה מגרעין ?

הילד הקטן המלא תבונה וחיים

החל חייו מזרע וביצית.

איך גאוניות ועושר חיים

מזרע מוצפן מתפתחים ?

הכלב הנלהב, הטווס הראוותן,

אתמול לא היו, היום הם כאן.

איך מלא-קיים ממשות הופיעה,

איך יכולת גלומה להוויה הפכה ?

מבט בהיר אחד בַּשָמַים / מירב

מבט בהיר אחד בַּשָמַים

לפני אלפי שנים, כשהשקט רָוַח בסביבה,

עמד אדם תחת רקיע הַשָמַיִם

והתבונן בכוכבים,

תחושת מלאות הציפה אותו וידיעה

שזה הוא וְהַשָמַיִם, הוא והכוכבים,

הוא ודבר עצום ומדהים.

היום עומד אדם ורעש סביב,

פִּיחַ מסתיר חלקית את כוכבי הַשָמַיִם

אורות נֵאוֹן את עיניו מְסַנְוֵרִים.

אך אם יצור בתוכו שקט ובהירות,

יעמוד כאותו אדם לפני אלפי שנים,

מסתכל לעבר הַשָמַיִם

וחש ויודע שזה נכון תמיד:

זה הוא ובוראו, הוא ומקורו..

מבט בהיר אחד בַּשָמַיִם

יכול לתת בטחון וְשַלְוָה מלאים

וידיעה שאף אחד לא יקח משם את הכוכבים,

הם היו ויהיו לעולמי עולמים.

ואותו אדם,

המתבונן היום בכוכבים,

אולי מתבונן הוא

כבר אלפי שנים..

מירב

הרוח / מירב

הרוח

הרוח הנושבת מֵפֵרַה את הדממה,

את הכבדות שבחוסר התנועה.

העצים מתכופפים, עליהם מרקדים,

הרוח מזמרת, ניגון מנגנת,

בעצי האורן ניגון כחול מלחשת,

בעצי הצפצפה, שרשרת של תנועה.

הגורם המניע לא נראה,

תוצאות פעולתו -  הן העדות לקיומו.

רוח האדם הנושבת

מניעה ומכוונת.

שואפת אל האור,

מעוררת אֱלֵי רם ונישא,

מושכת אל ההוויה.

מחפשת את החיים

במסתורם - לגלותם.

  

מירב

בין ערביים / מירב

בין ערביים,

קווים אחרונים של צֶבַע בַּשָמַיִם,

שלוחות אור עוד מאירות.

הצפורים מזדרזות, בקרני שמש אחרונות,

על ענפי העצים מתארגנות.

ציוצים לרוב.. והנה הולכים ומשתתקים,

כחול כהה צבע השמים, הולכים ומשחירים.

שקט יורד, האור מתפוגג, לַיִל בא.

התרחשות מופלאה של שעות בין ערביים

נִשְנֵית וחוזרת כל עשרים וארבע שעות.

עִמָּה עולה ומתרוננת תחושה מיוחדת,

חיים עדינים, מקשיבים, נפתחים..

העוצמה נוגעת עֵת יום הופך לילה,

נקודת מפגש בין שתי הוויות.

ממלכות נפרדות שתיים

הנפגשות בין ערביים

ולפרק זמן קצר משתלבות.

תחושה והרהור זורמים

ביחס לרצון לחיות הקיים בחיים.

כל חי רוצה לחיות

במלוא אונו והוויתו,

מוכן לחווית חיים מלאה.

עֵת לַיִל יחליף כוחות,

עֵת בוקר יקום לבאות,

רענן, נקי, נמרץ,

מוכן ליום חדש.

  

מירב

היופי הנגלה בטבע / מירב

ה י ו פ י  הנגלה בטבע

יתן האל נגיעותיו,

יזרים זוהר ספירותיו,

יחלחל אל ברואי אֶרֶץ, בין תו לתו,

ימלא הרווחים בזיו קרניו.

ויראה אדם זרימת התפארת

ויעמוד נפעם.. אור בעיניו..

ויסות מיידי לכל תא בגופו

ועירור לכל נים מנימי נשמתו.

פֶּרֶץ גיל מציף את לבו,

פועם נרעש מעוצמת מרחבי-אֶרֶץ.

פְּאֵר הבריאה ממלא מהותו,

פותח שְמֵי שֶקֶט בתוכו.

יכיל בלבו את זוהר ה'יש',

ישמור תחושת היופי.. הדר של אש..

יברך על כי שייך הוא לזו הגדולה,

יחזיר הוקרה לנדיבותה.

  

מירב