נערה מקסיקאית מכפר נידח,
חיוניות תוססת שמה,
בגרה, יופייה פרח,
והחלה מחפשת חתן לעצמה.
מחזרים החלו נודדים אל הכפר,
מקרוב מרחוק, אפילו מעיר הפלך,
לבקש את ידה של חיוניות תוססת,
לקנות את ליבה, לכרוע לה ברך.
בדרך לא דרך,
בין גאיות והרים צעדו,
אציל, עשיר, חסר כל,
שאפתן, זמר וצנוע,
זה שכוחו גדול,
ואחד ששמו אינו ידוע.
ומרחוק נשמע פטפוט זקנות הכפר:
במי תבחר חיוניות תוססת, במי תבחר.