בארץ קרובה, לפני זמן קצר מאד, ממש הבוקר,
קמה לה חירות מחלום על שלושת רמות המודעות,
חירות היתה נסערת, מבולבלת ואפילו מבוהלת,
מעין הרגשה שכזאת כשעושים בכל הראש צמות
ומגלים שהגומיות בבת אחת נקרעות.
או מין תחושה שמהבית יוצאים ומשהו חשוב מאד שוכחים.
וכזה לא נעים בגוף, אחרי כמה סבובים בקרוסלה,
אחרי שאוכלים מעדן דניאלה, או פומלה.
חירות ידעה, שכך היא לא רוצה להיות
ובשביל הבריאות, אמרה במשנה זהירות:
