כיד חובקת של אם דאוגה / נטיע

כיד חובקת של אם דאוגה

כיד חובקת של אם דאוגה,

העוטפת עולל רך,

ואומרת, גדל בני, להיות עצמך,

טע באדמה שורשיך,

כגפן משתרגת, אל השמיים צמח.

בשקט, הבריאה צופה בדרכיה,

מעשה הגדילה שאינו תם,

כאם המחכה לילדיה,

השבים מן החוץ, אל הבית החם.

אלפי כוכבים מנצנצים בליל, לך נדלקים,

אור יקרות אליך נשלח,

ממתינים זה שנות אור,

עד כי לעולמות גבוהים תיפתח.

עולמות הוויה אחרת,

שלמה, טעונה, מגיבה בכל רגע,         

הדדיות ייחודית נוצרת,

מן העתיד, מן היש, מן הישן,

חיים חדשים יוצרת,

בבוא העת, נישאת, אל מעבר לזמן.

נטיע