אתמול הופיעה ידיעה מרעישה שהיתה אמורה לדחוק כל נושא אחר ממהדורת החדשות. אבל, משום מה היא נדחקה לפינה צדדית.
מסתבר, שבאופן מאוד מעמיק ורציני – מיטב המדענים הגיעו לאחרונה למסקנה שאנחנו לא לבד. רק בגלקסיית שביל החלב יש 20 מיליארד (פחות או יותר, אל תתפסו אותי באיזה מיליארד קטן) כוכבים דמויי שמש. ובאחת מכל 5 כאלה יש כוכב לכת עם תנאים שדומים לאלו שלנו.
ועכשיו – נא לעשות את החשבון.
הכוכב הקרוב ביותר נמצא כ 12 שנות אור מכאן – שזהו ממש מרחק זעום, בערך כמו השכנות בין מעלה צביה ולוטם. כמה דקות נסיעה.
המדענים נרעשים לנוכח האפשרות לפגוש חיים תבוניים אחרים. ראשי הדתות הממוסדות קצת פחות.
חדשה זו הזכירה לי סיפור אשר נכתב מזמן מזמן. בתקופה אשר בה עדיין חשבנו שאנחנו היחידים בכל היקום.
וזה הספור:
המסופר כאן התרחש כמה שנים לאחר סדרה של אסונות של מעבורות חלל, בהם קיפחו את חייהם לא מעט אסטרונאוטים. הממשל האמריקאי החליט ברוב גדול להשקיע הרבה יותר במלחמה לכיבוש החלל. נאסא זכה בתקציבי עתק, ובשילוב עם כמה תגליות טכנולוגיות חדשות, הצליח לבנות מעבורות חסינות לחום שנוצר בחיכוך עם האטמוספירה. הטיסה הפכה לעניין פשוט ובטוח.
בערך באותו הזמן הצליחו המדענים לפענח את הקריאות הספקטוגרפיות של הגישושיות מעל המאדים. הסתבר כי ישנם, ממש על פני הכוכב, מרבצים גדולים של אורניום, פלטינה, זהב, פלוטוניום ועוד חומרים רבי ערך. התגלו גם אזורים הקרובים לקטבים ששם יהיה קל ליישב בני אדם. בעזרת התאגידים הגדולים נבנתה החללית הראשונה אשר הותאמה לנחיתה על הכוכב האדום.
חמשת האסטרונאוטים (שלושה גברים ושתי נשים) עלו לחללית בטכס חגיגי ושולחו לחלל. כל ילד וילדה ידעו את שמותיהם והכירו את דיוקניהם של גיבורי כדור הארץ. הודות להישגי תעופה והאצה מתקדמים המסע ארך רק שבוע. ואיזה שבוע שזה היה על כדור הארץ! כאילו שנשכחו המלחמות והסכסוכים על פני האדמה. אנשים חשו חום וידידות זה כלפי זה, מאוחדים בתחושה המשותפת של פריצת מחסומים והישג אנושי כביר. בלילות היו העיריות מכבות את פנסי התאורה כדי לאפשר לכולם להסתכל בשמים. הורים הצביעו לילדיהם על נקודת אור זעירה, גבוה בחלל האינסופי נעו אסטרונאוטים – כשמיליארדי עיניים עוקבות אחריהם מן האדמה האם.
החללית הגיעה למאדים והתייצבה במסלול הקפה. מהחללית ניתק רכב הנחיתה וירד מטה מטה, אל האתר שנקבע מראש – שטח פחוס ונוח, ליד הרים גבוהים. כל האנשים על הארץ היו צמודים למסכי הטלוויזיה. המשרדים בגורדי השחקים בניו יורק הושבתו, המוני אזרחים בסין, שעונים על אופניהם, חזו במסכי ענק שהוצבו ברחובות. שבטים נידחים באפריקה הצטופפו בבקתתו של הצ'יף, כדי לראות את הפלא דרך הטלוויזיה.
רכב החלל נחת בהצלחה והתייצב על רגליו, הדלת נפתחה וכבש המדרגות הורד. האסטרונאוטים הנרגשים דרכו על אדמתו הצחיחה של המאדים לראשונה בהיסטוריה המוכרת לנו. ראש הצוות אמר משהו בנוסח של... "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות". המשתתף השישי ירד גם הוא. היה זה רובוט עם חיישנים ומצלמות דיגיטליות משוכללות.
אנשים הביטו כמכושפים בדמויות המסורבלות בחליפות הלבנות ובקסדות כהות השמשה שהילכו במידבר. מצלמות הרובוט החלו להתמקד על עצמים שונים על פני הכוכב. אבנים, ערוצי נחלים יבשים (עדות למים שהיו ונעלמו באורח מסתורי) והחול האדמדם המיוחד. אחר כך החל הרובוט לצלם אל קו האופק. אז התגלה לראשונה לוח סלע עצום שנראה כמו גרניט שטוחה. הרובוט חלף על פני הלוח והתחיל להתמקד בגבעות שמאחוריו. אבל מישהו בחדר הבקרה הגיב למשהו שהוא חשב שהוא ראה. הועברה פקודה במכשיר התקשורת והרובוט תיקן כיוון וחזר להתמקד על הצוק השטוח. אחר כך קירב את התמונה.
עיניו החדות של המדען לא הטעו אותו. היה שם משהו על הצוק. משהו לא טבעי. מיקוד והגדלת תמונה נוספת חשפו דבר מאוד לא צפוי. על הצוק היו חרוטות שורות של כתב כלשהו. היה ברור מיד שמישהו אי פעם חרט בלוח הענק מסר כלשהו. האסטרונאוטים עלו דחופים על רכבם ונסעו אל עבר הרכס. כאשר הגיעו, מיצבו את התמונה וכעת הדברים נראו בבירור. השפה הייתה משונה אבל מוכרת. מומחי לשון הוזעקו בדחיפות אל חדר המבצעים וגילו שמדובר בהצלבה בין ארמית עתיקה וכתב מצרי.
החוקר המומחה במעבדות נאסא לקח נייר ועט והחל בפענוח. התהליך היה מהיר. לאחר כמה דקות סיים והעביר את הדף לידי ראש הפרויקט. כל מצלמות הטלוויזיה התמקדו בו.
האיש העיף מבט מהיר בדף ופניו האפירו קמעה. הוא ניגש מייד למחשב והעביר את הפענוח לנשיא המדינה. הרבה ספקולציות התרוצצו בכלי התקשורת עד אשר למחרת פורסם בעיתון באופן רשמי
פענוחה של הכתובת שעל הקיר בכוכב מאדים:
העובדה שהגעתם לכאן, ואתם קוראים כתובת זו מעידה על דבר אחד בלבד. נראה שוויתרתם על הקרב במלחמה האמיתית, והשקעתם את המשאבים שלכם במלחמות כוזבות.
ויתרתם במלחמה על האנושיות של המין האנושי. שובו לאחור. פלנטת ארץ ובני האנוש ממתינים למאמץ הנכון והאמיתי.
רמי צור
מעגל הטורקיז
מסתבר, שבאופן מאוד מעמיק ורציני – מיטב המדענים הגיעו לאחרונה למסקנה שאנחנו לא לבד. רק בגלקסיית שביל החלב יש 20 מיליארד (פחות או יותר, אל תתפסו אותי באיזה מיליארד קטן) כוכבים דמויי שמש. ובאחת מכל 5 כאלה יש כוכב לכת עם תנאים שדומים לאלו שלנו.
ועכשיו – נא לעשות את החשבון.
הכוכב הקרוב ביותר נמצא כ 12 שנות אור מכאן – שזהו ממש מרחק זעום, בערך כמו השכנות בין מעלה צביה ולוטם. כמה דקות נסיעה.
המדענים נרעשים לנוכח האפשרות לפגוש חיים תבוניים אחרים. ראשי הדתות הממוסדות קצת פחות.
חדשה זו הזכירה לי סיפור אשר נכתב מזמן מזמן. בתקופה אשר בה עדיין חשבנו שאנחנו היחידים בכל היקום.
וזה הספור:
הטיסה למאדים
המסופר כאן התרחש כמה שנים לאחר סדרה של אסונות של מעבורות חלל, בהם קיפחו את חייהם לא מעט אסטרונאוטים. הממשל האמריקאי החליט ברוב גדול להשקיע הרבה יותר במלחמה לכיבוש החלל. נאסא זכה בתקציבי עתק, ובשילוב עם כמה תגליות טכנולוגיות חדשות, הצליח לבנות מעבורות חסינות לחום שנוצר בחיכוך עם האטמוספירה. הטיסה הפכה לעניין פשוט ובטוח.
בערך באותו הזמן הצליחו המדענים לפענח את הקריאות הספקטוגרפיות של הגישושיות מעל המאדים. הסתבר כי ישנם, ממש על פני הכוכב, מרבצים גדולים של אורניום, פלטינה, זהב, פלוטוניום ועוד חומרים רבי ערך. התגלו גם אזורים הקרובים לקטבים ששם יהיה קל ליישב בני אדם. בעזרת התאגידים הגדולים נבנתה החללית הראשונה אשר הותאמה לנחיתה על הכוכב האדום.
חמשת האסטרונאוטים (שלושה גברים ושתי נשים) עלו לחללית בטכס חגיגי ושולחו לחלל. כל ילד וילדה ידעו את שמותיהם והכירו את דיוקניהם של גיבורי כדור הארץ. הודות להישגי תעופה והאצה מתקדמים המסע ארך רק שבוע. ואיזה שבוע שזה היה על כדור הארץ! כאילו שנשכחו המלחמות והסכסוכים על פני האדמה. אנשים חשו חום וידידות זה כלפי זה, מאוחדים בתחושה המשותפת של פריצת מחסומים והישג אנושי כביר. בלילות היו העיריות מכבות את פנסי התאורה כדי לאפשר לכולם להסתכל בשמים. הורים הצביעו לילדיהם על נקודת אור זעירה, גבוה בחלל האינסופי נעו אסטרונאוטים – כשמיליארדי עיניים עוקבות אחריהם מן האדמה האם.
החללית הגיעה למאדים והתייצבה במסלול הקפה. מהחללית ניתק רכב הנחיתה וירד מטה מטה, אל האתר שנקבע מראש – שטח פחוס ונוח, ליד הרים גבוהים. כל האנשים על הארץ היו צמודים למסכי הטלוויזיה. המשרדים בגורדי השחקים בניו יורק הושבתו, המוני אזרחים בסין, שעונים על אופניהם, חזו במסכי ענק שהוצבו ברחובות. שבטים נידחים באפריקה הצטופפו בבקתתו של הצ'יף, כדי לראות את הפלא דרך הטלוויזיה.
רכב החלל נחת בהצלחה והתייצב על רגליו, הדלת נפתחה וכבש המדרגות הורד. האסטרונאוטים הנרגשים דרכו על אדמתו הצחיחה של המאדים לראשונה בהיסטוריה המוכרת לנו. ראש הצוות אמר משהו בנוסח של... "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות". המשתתף השישי ירד גם הוא. היה זה רובוט עם חיישנים ומצלמות דיגיטליות משוכללות.
אנשים הביטו כמכושפים בדמויות המסורבלות בחליפות הלבנות ובקסדות כהות השמשה שהילכו במידבר. מצלמות הרובוט החלו להתמקד על עצמים שונים על פני הכוכב. אבנים, ערוצי נחלים יבשים (עדות למים שהיו ונעלמו באורח מסתורי) והחול האדמדם המיוחד. אחר כך החל הרובוט לצלם אל קו האופק. אז התגלה לראשונה לוח סלע עצום שנראה כמו גרניט שטוחה. הרובוט חלף על פני הלוח והתחיל להתמקד בגבעות שמאחוריו. אבל מישהו בחדר הבקרה הגיב למשהו שהוא חשב שהוא ראה. הועברה פקודה במכשיר התקשורת והרובוט תיקן כיוון וחזר להתמקד על הצוק השטוח. אחר כך קירב את התמונה.
עיניו החדות של המדען לא הטעו אותו. היה שם משהו על הצוק. משהו לא טבעי. מיקוד והגדלת תמונה נוספת חשפו דבר מאוד לא צפוי. על הצוק היו חרוטות שורות של כתב כלשהו. היה ברור מיד שמישהו אי פעם חרט בלוח הענק מסר כלשהו. האסטרונאוטים עלו דחופים על רכבם ונסעו אל עבר הרכס. כאשר הגיעו, מיצבו את התמונה וכעת הדברים נראו בבירור. השפה הייתה משונה אבל מוכרת. מומחי לשון הוזעקו בדחיפות אל חדר המבצעים וגילו שמדובר בהצלבה בין ארמית עתיקה וכתב מצרי.
החוקר המומחה במעבדות נאסא לקח נייר ועט והחל בפענוח. התהליך היה מהיר. לאחר כמה דקות סיים והעביר את הדף לידי ראש הפרויקט. כל מצלמות הטלוויזיה התמקדו בו.
האיש העיף מבט מהיר בדף ופניו האפירו קמעה. הוא ניגש מייד למחשב והעביר את הפענוח לנשיא המדינה. הרבה ספקולציות התרוצצו בכלי התקשורת עד אשר למחרת פורסם בעיתון באופן רשמי
פענוחה של הכתובת שעל הקיר בכוכב מאדים:
העובדה שהגעתם לכאן, ואתם קוראים כתובת זו מעידה על דבר אחד בלבד. נראה שוויתרתם על הקרב במלחמה האמיתית, והשקעתם את המשאבים שלכם במלחמות כוזבות.
ויתרתם במלחמה על האנושיות של המין האנושי. שובו לאחור. פלנטת ארץ ובני האנוש ממתינים למאמץ הנכון והאמיתי.
רמי צור
מעגל הטורקיז
