החיים בלי חולצת טי / אפרת

שיר הלל לדקויות

מליוני שירי אהבה בעולם

ואף אחד מהם לא מספר על האהבה

מהמקום שאני רואה אותה.

מליוני אמהות מסבירות על אִמהות,

מיעצות לי איך להיות

האמא הכי טובה

בגרסה מעודכנת

ולא זוכרות להגיד באותיות קטנות

שזו גרסה - הגרסה שלהן...

כל כך הרבה מתכונים לעוגיות שקדים מושלמות

ואצלי.. אולי צריך טיפה פחות סוכר ?

מליוני שיטות בעולם

ואף אחת מהן לא תעשה עבורי את הקסם

ותתן לי

את הקשר לשיטה שתֵחַלֵם דרכי.

מילון קונפקציה ענקי מתאר את העבר האנושי

מה שכבר מצאנו

מה שנמצא מתאים לרבים

האם הוא מתאים לדברים העדינים

המדברים לכל אחד בשפה שהיא ג'יבריש לאחרים

כל יום מחדש

עם ואריאציות

עם גוונים משתנים ?

מי המציא את הרעיון הזה של

השיטה האחת האמיתית ?

הסיפור הכי נכון ?

כרטיס הברכה המוכן

שיברך הכי טוב

את ברכת יום  ההולדת שלך,

פסיכולוגית מדף שתציל אותי ?

דרך סלולה אחת שמסבירה לאן ללכת עכשיו

ואמרות שפר שמתארות איך אני מרגישה

וביטויים שמסדרים עבורי את העניינים,

עם פשרה קטנה, אבל לא נורא

העקר שיש מה ללבוש היום,

ואני יודעת איך לנהוג ומה לרצות היום,

ואין דמדומים ואין זריחה והכל מואר בשמש עליזה

ובלילה אני ישנה שנת ישרים:

לא עסוקה בתוכניות קדחתניות

של עצמי של מחר,

של איך לבטא בדיוק את מה ששוקק בתוכי

של איך לאתר ולתת לִחיות

לְחַיוֹת דמיוניות שחיות רק אצלי,

שמקבלות את קולי וידי ועיני

ורוצות לחיות בעזרתי .

רוצה רק חולצות טי,

ומכנסי ג'ינס,

וארוחות טלוויזיה

ומותחנים וקומדיות עם צחוקים מוכנים

להיטמע בהמון להיות כאחת,

להרגיש ביחד ולא לבד.

גם לי יש כמו שלך,

גם לך יש כמו שלי,

ואנחנו חברים רים רים רים

או במקרה

להיות פנויה למציאות אחרת

להקשיב לקולי המבצבץ יחד עם קולות האחרים

להקשיב לקולם וגם לשלי

בחדוות יצירה מספרת את סיפורי

בונה מחדש יום יום את צעדִי

לא מתאמצת להוכיח את צדקתי

לא מלמדת

אבל כן לומדת

עושה

מקשיבה

ואוספת

מחברת ויוצרת

מטפחת דקויות

לא יותר ולא פחות.

לא קשור בהשוואות

עוד אחד,

גם הוא יחיד ויִחודי

קולי.

ממציאה לי מילים שיוכלו

לשאת את כובד משקלם

של הקולות שבתוכי

ממציאה לי חיים שיוכלו לשאת את מצוותם

של הקולות שמדברים אלי בשפות מוזרות

לא עונה בעברית, לא מכווצת את גודלם למילים מוכרות

בונה מחדש את האמון של תפירה עילית

של מדידה מדויקת של הגודל ואבחון של הגוון

מבינה בדרכי

את מה שמבקש

להכנס,

הפלא ופלא,

דווקא לביתי

ולקבל

קבלת פנים,

מיוחדת,

אצלי

וריקוד קטן וגם סיפור

שיר אולי או בגד תפור

גורפת עפר יום יום

מבררת פיסות זהב זעירות מתוכו

במו ידי

במו שפתי

פשוט במו

אפרת