מסתורי הזמן / עידית דגן

נ...מ...ז...מ...נ

האם אנו נעים מהר יותר, לאט יותר או שהזמן הוא החולף מהר יותר, לאט יותר ואנו... מהר...לאט? 

כשמתבוננים מחלון המכונית הנוסעת אל הנוף, הקרוב חולף מהר יותר בעוד הנוף הרחוק נע לאט יותר...אז אצל מי נמצא הזמן, אצל הקרוב או אצל הרחוק? או, אולי, בנו היושבים ללא נוע במכונית הנוסעת?

האם ההווה הוא מה שרואים או מה שקורה? אז מה ההווה של הכוכבים, מה שאנו רואים מכאן או מה שקורה שם עכשיו? ומה אנו פוגשים כשרואים אחר, את מה שקורן ממנו שהוא מה שהיה או מה שהווה ומתהווה בו כעת?

פיסת אלוהים

כאשר אתה מרגיש אבוד, נסה למצוא את פיסת האלוהים שבתוכך.

היופי הנגלה בטבע / מירב

ה י ו פ י  הנגלה בטבע

יתן האל נגיעותיו,

יזרים זוהר ספירותיו,

יחלחל אל ברואי אֶרֶץ, בין תו לתו,

ימלא הרווחים בזיו קרניו.

ויראה אדם זרימת התפארת

ויעמוד נפעם.. אור בעיניו..

ויסות מיידי לכל תא בגופו

ועירור לכל נים מנימי נשמתו.

פֶּרֶץ גיל מציף את לבו,

פועם נרעש מעוצמת מרחבי-אֶרֶץ.

פְּאֵר הבריאה ממלא מהותו,

פותח שְמֵי שֶקֶט בתוכו.

יכיל בלבו את זוהר ה'יש',

ישמור תחושת היופי.. הדר של אש..

יברך על כי שייך הוא לזו הגדולה,

יחזיר הוקרה לנדיבותה.

  

מירב

הקול הפנימי

הגבר את הקול הפנימי עד שיגבר על רעשי הסביבה

ספור על חירות / שירז

בארץ קרובה, לפני זמן קצר מאד, ממש הבוקר,

קמה לה חירות מחלום על שלושת רמות המודעות,

חירות היתה נסערת, מבולבלת ואפילו מבוהלת,

מעין הרגשה שכזאת כשעושים בכל הראש צמות

ומגלים שהגומיות בבת אחת נקרעות.

או מין תחושה שמהבית יוצאים ומשהו חשוב מאד שוכחים.

וכזה לא נעים בגוף, אחרי כמה סבובים בקרוסלה,

אחרי שאוכלים מעדן דניאלה, או פומלה.

חירות ידעה, שכך היא לא רוצה להיות

ובשביל הבריאות, אמרה במשנה זהירות:

מיקום פנימי

מיקום פנימי מגשר על תנאים של זמן ומקום.