לקראת יום ההולדת השביעי שלו, חברי הטוב גדעון קיבל חבילה
מאמריקה.
היא הייתה עטופה בניר חום ומכוסה בסימנים בשפה זרה. יכולתי
לזהות את האות A,
משום שכבר למדתי לכתוב את שמי באנגלית, אבל היו שם עוד המון אותיות משונות ולא
מוכרות.
בצד השמאלי העליון הייתה שורה ארוכה של בולים, אך למרבה
האכזבה הם היו כולם קטנים ואפרוריים, ובכולם כיכב איש רזה ומכוער עם אף גדול וזקן
תיש במבט מן הצד.
עמדנו צפופים מסביב, כל ילדי השכנים, וחיכינו שגדעון יקלף
את הניר החום.
חתן השמחה, ער לגודל השעה, לא מיהר. הוא אחז במספריים בידו
הימנית והתלבט בכובד ראש מהיכן להתחיל. בתחילה גזר את חוט הפשתן החום שהקיף את
החבילה, לאחר מכן החל לגזור לאט ובזהירות של מנתחים את הניר, שלא לפגוע בבולים,
אבל משהחל להתגלות התוכן, לא יכול להתאפק יותר וקרע את הניר בתנועה אחת, כולל הבול
הימני.
הקהל עצר את נשימתו.
