השמש מתחילה לשקוע אני עובר לריצה קלה כדי לחזור הביתה לפני רדת החשיכה. ננדה, כלבה לברדורית שחורה עם כתם לבן בקצה הזנב, משתרכת מאחורי. אני מביט לאחור היא כבר לא רזה ואתלטית כמו פעם, בעצם אני לא זוכר שהיא הייתה פעם רזה. אני שורק לזרז אותה.
"די אני לא יכולה, אני עוצרת", ננדה מתיישבת, מתנשפת עם הלשון בחוץ.
אני עוצר ומסתכל על בקבוק המים לבדוק אולי לא שתיתי, יכול להיות שהתייבשתי ואני הוזה.
"אמרת משהו", אני שואל בהיסוס לא מאמין.
"כן, אין לי כוח לרוץ, למה אתה תמיד ממהר, הרבה יותר נעים ללכת לאט, ככה אפשר לפגוש את היופי של הטבע. אתה לא שם לב לדברים הקטנים, לפני כמה מטרים היה קקי טרי של פרה שהתעלמת ממנו לגמרי. אתה יודע אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". תאמינו או לא ננדה עונה לי.
"לא ידעתי שאת יודעת לדבר", אני מסתכל סביב לבדוק שאף אחד לא רואה שאני משוחח עם כלב.
"אני יודעת מזמן".
"אז איך זה שלא דיברנו אף פעם?"
"אתה מרוכז בעיקר בעצמך ותמיד משתלט על הכול".
"מה ז'תומרת", אני אומר נעלב.
"אל תיקח את זה אישית יש לנו שני מלאכים בנשמה ואצלך הראשון יותר פעיל ואצלי השני יותר פעיל",
"מה?!" לא מספיק שהיא מדברת, אז על מלאכים, תמיד חשבתי שאם נדבר יום אחד זה יהיה על משהו כמו נקניק.
ננדה ממשיכה, "אתה מכיר את זה שאתה מרגיש דבר אחד ומוצא את עצמך עושה משהו אחר. יש לנו כמה מלאכים בנשמה שרוצים דברים שונים. אצלך למשל המלאך הדומיננטי תמיד רוצה את מה שעוד לא עשית עדיין.
אצלי הוא מעדיף לעשות את מה שעדיין לא הושלם. אצלך הוא דורש דברים חדשים כל הזמן, אצלי הוא מתעקש על הקיים – אני תמיד אוהבת את אותו האוכל באותו הזמן, אתה אוהב לגוון, לנסות משהו שאף פעם לא ניסית."
"אני לא ממש מבין את ההבדלים בין שני המלאכים".
"תראה, האחד אוהב להתחיל ולא לגמור, הוא משתעמם מהר. הוא מתחיל לקרוא ספר ואין לו כוח לסיים, הוא מתחיל קשר רומנטי ולא עובר הרבה זמן והוא מחפש את הקשר הבא, הוא רוצה הכול, גם את מה שהוא לא יכול להשיג. לשני יש נטייה לזהירות כובלת, אין לו את האומץ לעשות שינוי, הוא יישאר בקשר שנים ארוכות גם אם לא טוב לו - הוא פוחד מהחדש.
"את קצת שלילית לגבי המלאכים הללו", אני מנסה להכניס גם קצת אינטליגנציה לשיחה, "הצד החיובי יותר של המלאך שלי הוא אהבת האתגרים והשינויים, הוא אוהב ליזום, ללמוד, הוא סקרן. יש לו אופי של מנהיג. המלאך שלך לעומתו הוא יסודי – שזו תכונה מצוינת. הוא נינוח ושלו, הוא אוהב ביטחון, והוא באמת מקשיב בשיחה".
"כן רק תזכור שהוא לא שלך ושלי, לכולם יש את שניהם, כל העניין זה למצוא את האיזון הנכון בין השניים, איזה מלאך יש לעודד יותר ואיזה מלאך יש לצמצם. אתה למשל יכול לפתח יותר נינוחות ושלווה כשאתה חוזר הביתה מהעבודה ולהיות עקבי יותר בדברים שאתה אוהב לעשות."
"ואת יכולה להיות גמישה יותר, לא יקרה כלום אם פעם אחת לא תקבלי את האוכל בזמן".
"אני לא יכולה, אני כלב", ננדה עונה וחושפת שיניים.
ננדה מגרדת באוזן עם הרגל האחורית ואומרת, "תתחיל בלבחור דבר אחד או שניים שאתה רוצה להתמקד בו ותחשוב אילו החלטות אתה יכול לקבל שיאפשרו לך איזון טוב יותר של המלאכים, ואל תהיה כבד כל כך עם זה, אתה יודע שמלאכים יכולים לעוף כי הם לוקחים את עצמם בקלות".
אריאל סולודר
